אולי אין לילד שלך הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז

0 70
ילדים רבים נשלחים היום לאבחונים. רוב ההורים מתייחסים לאבחונים הללו כאל אבחנה רפואית שמעידה על לקות או אפילו מחלה אצל הילד שלהם, במיוחד אם המאבחן הוא נירולוג, פסיכולוג, פסיכיאטר או מכון בעל שם.
אני שומעת בדרך קבע נתונים כמו "הפרעת קשב וריכוז (ADHD, ADD) נגרמת כתוצאה מהורמון שמופרש בצורה לא תקינה", "ידוע שמוח של אדם עם הפרעת קשב וריכוז עובד אחרת ממוח תקין ויש צילומים שמעידים על כך", "הפרעת קשב וריכוז היא תורשתית ויש גם לאבא/אמא/סבא/אחים…". האם הילד שלך עבר בדיקה כזו?
התייחסות דומה קיימת גם ללקויות למידה ולבעיות רגשיות, לרבות אוטיזם (PDD).
מכיוון שכולם מתייחסים אל תוצאות האבחון כאל אבחנה רפואית לכל דבר, המטרה הופכת להיות "לחיות עם ההפרעה/המחלה" במקום לפתור את הבעיה באופן סופי. ברוב המקרים, כתוצאה מהאבחנה מתחילים לתת תרופות פסיכיאטריות.

אנחנו מתייחסים לכך אחרת – דווקא כי אנחנו מעריכים מאוד רפואה ומדע

המטרה של מאמר זה היא שתוכל להתבונן באבחון של הילד שלך בעין מקצועית,  ולהחליט אם תוצאות האבחון אכן נכונות מבחינה מדעית/רפואית.
במקרים רבים, האבחנה מעניקה תחושת הקלה כי בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות ובעיות לימודיות אכן קיימות, וייתכן שתרגיש די מבולבל ותראה שהאבחנה אינה עומדת באמות מידה מדעיות.
בכל תחום ברפואה, האבחנה ניתנת על סמך בדיקות אובייקטיביות שהרופא עושה לאחר שה"מטופל" מתלונן על תסמינים מסוימים.
למשל:
● רופא שמכבד את עצמו ייתן אנטיביוטיקה רק לאחר שיבחין במו עיניו או על פי בדיקות דם במוגלה או בסימנים אחרים של דלקת. העובדה שהמטופל מתלונן על כאבים באזור מסוים לא מספיקה כדי לתת אנטיביוטיקה (אנחנו כמובן מדברים על רופא שפועל לפי עקרונות הרפואה).
● רופא לא ייתן אבחנה של סרטן אלא אם כן התוצאות האובייקטיביות (צילומים, CT, בדיקות דם וכו'…) מעידות שהמטופל חולה בסרטן. ראה מה קרה לאמיר פיי גוטמן (http://tinyurl.com/hrlbq3z) שטופל עקב אבחנה לא נכונה, דבר שהיה עלול להמית אותו.
רופא המכבד את עצמו יקשיב היטב למטופל שלו, יחקור את התסמינים שהמטופל מתלונן עליהם כדי לדעת אילו בדיקות לעשות. לאחר מכן הוא תמיד יבדוק את גופו של המטופל ורק אם יהיה לו ממצא פתולוגי (כלומר, ממצא שמעיד על בעיה רפואית) הוא יטפל בגופו – כלומר, ייתן תרופה. תרופה שגויה עלולה להזיק מאוד למטופל ולעתים אף לגרום למותו.

בוא נתבונן באבחון של ילדך:

1) מהם התסמינים שהתלוננת עליהם?
2) מהו הממצא המדעי/פתולוגי שהתגלה? האם נעשתה בדיקה אובייקטיבית שמראה על הלקות? האם נעשתה בדיקת דם המעידה על חוסר איזון הורמונלי או כל בעיה אחרת הקשורה באופן ישיר לתסמינים? האם נעשה צילום מוח המעיד על בעיה מבנית? וכן הלאה.
אם ענית "כן" לשאלה מספר 2, אנחנו לא הכתובת ורק רופא המוסמך לטפל בגוף האדם יוכל לעזור לך. אך אם התשובה היא "לא", יש מספר דברים שכדאי לעשות.
מבחן קטן נוסף שאתה יכול לעשות כדי לראות אם התוצאות של האבחון נכונות עבורך: התבונן בילד שלך כשהוא משחק במחשב או צופה בטלוויזיה – כמה זמן הוא יכול לעשות זאת ברצף? האם הוא מסוגל להתרכז? אם כן, יש לזה משמעות גדולה כי זה אומר שהוא מסוגל להתרכז.

לשם הקבלה: אם היית מקבל אבחנה שהילד שלך נכה ואינו יכול ללכת, אבל אתה יודע שכשאתה מציע לו ממתק הוא בא אליך בריצה – מה היית אומר אז על האבחנה?

 

הערה: יש אנשים המתייחסים אל "מבחן טובה" כאל מבדק מדעי המוכיח מעל לכל ספק שיש בעיה, כי זהו אחד המבדקים הבודדים, אם לא היחיד, שבוחנים את ההיבט הגופני. ב"מבחן טובה" הילד מתבקש לעשות תרגיל שדורש ממנו ריכוז לאורך זמן פעם אחת עם ריטלין ופעם אחת בלעדיו. התוצאות מראות שהילד השתפר תחת השפעת ריטלין, ולכן נאמר להורים שאלמלא היתה לילד בעיה הריטלין לא היה משפיע עליו – קביעה מופרכת מאוד מבחינה מדעית!
הרכיב הפעיל של ריטלין (http://tinyurl.com/je2g5w3) או של תרופות נוספות ממשפחה זו הוא מתילפנידאט (methylphenidate), שהוא המרכיב הפעיל, בין השאר, בקוקאין. ההשפעה של מתילפנידאט (http://tinyurl.com/jgyy66a) על מוח האדם תגביר תמיד את הריכוז. גם אם אתה תעשה את "מבחן טובה" פעם בלי ריטלין ופעם עם ריטלין, אתה תראה את ההבדל בתוצאות.
לעשות את המבחן הזה הוא כמו ללכת למכון כושר פעם תחת השפעת אקסטזי ופעם בלי אקסטזי. גם שם תראה הבדלים משמעותיים בתוצאות. אדם שייקח אקסטזי יוכל לעשות כושר במשך יותר מ-8 שעות ברצף. אדם שלא ייקח אקסטזי לא יגיע לתוצאות הללו.
לסיכום: יש לך אחריות גדולה מאוד כהורה על הבריאות של ילדך. למד את האבחון, שאל שאלות ועד שאתה לא מקבל תשובות אל תנוח. התסמינים של הפרעת קשב וריכוז יכולים להיגרם כתוצאה מדברים שונים וברובם אפשר לטפל.

 

ביום חמישי, 1.2, בשעה 20:00 אני אעביר הרצאה על איך אפשר לשפר בכל זאת את הקשב והריכוז גם בלי תרופות. ההרצאה תתקיים במרכז תפנית – הכל מתחיל בחינוך.
כמובן שההחלטה היא שלכם.
אני לא בעד או נגד ריטלין. אנחנו חושבים שיש דרכים אחרות, טובות יותר ובריאות יותר לעזור לילדים.
ההרצאה היא בחינם! חשוב לי להשמיע לך נקודת מבט נוספת.
מספר המקומות מוגבל.
להרשמה לוחצים כאן: http://tafnite.co.il/tafnit_lp/
תודה על הקריאה ואשמח לראותך בהרצאה.
מורן,
מנהלת מרכז תפנית.

הכל מתחיל בחינוך!

Leave A Reply

האימייל שלך לא יוצג באתר